סיפור אחד

ב-9 באוגוסט 2001, מיכל בלזברג בת השתיים-עשרה התכוננה לבת המצווה שלה, בשעה שמחבל מתאבד נכנס למסעדת סבארו ההומה ברחוב יפו. המחבל רצח 15 אנשים ופצע יותר מ-130, במה שלימים יזכר כפיגוע הרצחני ביותר בירושלים מתחילת האינתיפאדה, בשנת 2000.

אחרי האסון, מיכל הרגישה שהיא לא יכולה לחגוג. היא והוריה ביטלו את מסיבת בת המצווה ותרמו את הכסף שיועד לחגיגה, לטובת הטיפול במשפחות שנפגעו הפיגוע. זה היה הרגע בה נולדה משפחה אחת.

מיכל ביקשה מחבריה ובני משפחתה לתרום את מתנות לבת המצווה שלה למי ששרד את התופת. היא והוריה הגיעו  לביקורי ניחומים בבית החולים בו אושפזו הפצועים, והביאו להם כל מה שהיו צריכים. משפחת בלזברג גייסה יותר מ-100,000 דולר עבור הפצועים והמשפחות, אך הבינה מהר מאוד שהסכום זה לא מתקרב לסכום הנדרש כדי לסייע למספר גדל והולך של ישראלים שחייהם השתנו כתוצאה מפיגועי טרור.

כאן החל האתגר של משפחת בלצברג.

מהקמתה ועד היום, משפחה אחת גדלה לכדי עמותה גדולה ומקצועית המבוססת על עובדים מסורים ומערך מתנדבים רחב. העמותה מספקת סיוע חיוני יומיומי לאלפי נפגעי טרור ברחבי ישראל.

פיגוע מתרחש ברגע, אך משנה חיי אדם לעד.