יום כיף לנפגעי טרור ותושבי הדרום בפארק המים ימית 2000 קיץ 2016

ימית 1

“קיץ קיץ על החוף…” זה אולי שיר מפורסם וידוע אך עבור משפחות רבות מדרום ארץ אין זאת המציאות באמת. תושבי הדרום הם הנפגעים העיקרים מהלחימה מול החמאס בשנים האחרונות.

לכן בקיץ כאשר המעלות עלות ונדמה שחופש הגדול לא יגמר לעולם… בדיוק אז “משפחה אחת” מקיימת את המפגש השנתי ב”ימית 2000″. פארק מים גדול, ידוע ואהוב בארץ.

בשבוע שחלף הגיעו כ415 נפגעי טרור ובני משפחותים מכל רחבי הארץ ליום כיף לצד הבריכות הרבות, מתקני המים ומרחבי הדשא. הילדים והמבוגרים נהנו משלל הפעילויות הרבות אשר מציע המקום יחד עם ישיבה שלווה ורגועה של אגירת כוחות. יחד עם חברים טובים ואווירה מקרבת ומחבקת.

הכי חשוב, היום הזה נועד לתת הפוגה מהיום-יום, המחשבות, החששות והפחדים אשר ממשיכים להיות חלק בלתי נפרד מחייהם של אליו אשר נפגעו בגוף ובנפש מהחמאס ומירי הקסאמים.

 

עוד מתקפת טילים על שדרות

ימית2

תושבת שדרות קטי אליאסי (בשורה השניה) , אשר נפצעה במתקפת טילים בשנת 2014 ומשפחתה. נהנים מהשמש החמימה

מבלי שתכננו יצא שהיום הזה הגיע בדיוק בזמן, במיוחד עבור תושבי שדרות אשר יומיים לפני יום הכיף עברו שוב יום עמוס מתקפות טילים, ריצה לחללים מוגנים ושיבוש של היום יום הרגיש גם כך.

עבור אילו אשר חיו תחת איומים ומתקפות טרור וטילים בשנים האחרונות, במיוחד עבור הפצועים, המתקפה האחרונה עוררה טראומות וזיכרונות לא חיוביים ואף קשים.

קטי אליאסי  אשר בעצמה נפצעה במתקפת טילים בשנת 2014 אמרה שלדעתה כולם בשדרות חווים מחדש את התחושות והחששות בכל פעם שאזעקת “צבע אדום” מושמעת. “הילדים נולדו לתוך הטראומה” היא אמרה והוסיפה “כל יום הם שואלים האם גם היום תושמע אזעקת צבע אודם? זה כאילו הם מכינים את עצמם לאפשרות של עוד טילים”. לדבריה “כך זה היה וכך זה יהיה גם בעתיד של שדרות”. “אך יום בפארק מים יחד עם “משפחה אחת” עוזר לאנשים לעזור לרגע מהחשש הבלתי פוסק ומאפשר לנשום עמוק ולו לרגע ולנוח מהפחדים והחששות”. סיכמה קטי.

רימונד זרביב, אשר נפצעה במתקפת טילים על העיר שדרות בשנת 2009, אמר שהיא מקפידה להגיע עם כל המשפחה ל”ימי הכיף” ש”משפחה אחת” מארגנת מדי שנה. “כך הילדים גם זוכים להפוגה מכל הלחץ” הסבירה.

 

“משפחה אחת” זאת דאגה ותקווה

ימית3

סיגל ותהל בת ה3 בימית 2000. סיגל כמעט נרצחה לאחר שהותקפה בפיגוע דקירה בשנת 1995 ותהל אשר נכוותה קשה כאשר נזרק על רכבם בקבוק תבערה בינואר 2016

עבור משפחות רבות, בעיקר משפחות ברוכות ילדים, ביקור ב”ימית 2000″ כרך בהוצאות רבות והתארגנות רבה הופכת את ההגעה לחולון למשימה כמעט בלתי אפשרית…

סיגל סופרת אמא ל7 ילדים, אמרה שלטיול משפחתי שכזה לפעמים צריך “להוציא משכנתא שניה”. אנו שמחים שיכולנו להגיע ומודים ל”משפחה אחת” על כך. “יום כזה מאפשר לנו להתאוורר, להשתחרר ולא רק לשבת בבית עם המחשבות והדאגות מציפות וממלאות את הראש” היא אמרה.

בשנת 1995 סיגל כמעט נרצחה בפיגוע דקירה קשה רק כמה שבועות לאחר לידת ילדה השני. עשרים שנה מאוחר יותר מחבלים זרקו בקבוקי תבערה ליד בישוב בית-אל. ביתה תהל בת ה3 של סיגל נכוותה קשה בגבה בפיגוע זה. סיגל סיפרה שהיא הביטה לאחור וראתה את תהל הקטנה בוערת כולה. “עברתי בעצמי פיגוע דקירה אך אין דבר קשה יותר מלראות את הילד שלך בוער” היא אמרה

בזמן הפיגוע היו ברכב שנים מילדיה סיגל בני 10 ו12. אשר היו איתן הרכב נפצעו גם כן במתקפה זו. סיגל  נכוותה בידיה בזמן שניסתה לכבות את בשרפה ולחץ את הילדים.

הפיגוע, אמרה סיגל הציף והעלה זיכרונות מהפיגוע הקודם בו הביטה למוות בעיניים, ההבדל הגדול בין אז לעכשיו לדבריה הוא “הפעם יש לנו את “משפחה אחת” ואנשים אשר מתייחסים ודואגים לנו.”

ימית4

בת-אל עם שניים מילדיה. בשנת 2006רקטה נפלה על קרוואן בו הייתה ופצעה את בנה הבכור

אמא נוספת הגיעה יחד עם בעלה וחמישה ילדים, אחד מהם נפגע במתקפת טילים בשנת 2009 כאשר היה בן 7. המשפחה שהתה בזמן הזה 23 יום בחדר מוגן וביום היחיד בו יצאו להתאוורר היתה מתקפת טילים נוספת אך המשפחה לא הספיקה להגיע למרחב מוגן…

היא מספרת שבנה, אביב, עדין מתמודד עם הטראומה שבאה עם הפציעה. הוא סובל מחרדות רבות ומתקשה מאוד לישון בלילה, ויכול להשאיר לבד. לכן יש איתו משהוא סביב השעון.

כאשר אנו באים לכן, יש לנו שלווה פנימית. יציאה מהשגרה” היא אמרה. “אנחנו מוקפים אנשים שיושבים, נחים, מחייכים. אין את הלחץ והמתיחות שיש כאשר יושבים בבית מול הטלוויזיה. אנו חיים עם תקוה. “משפחה אחת” היא תקווה”.

 

Leave a Comment

Your email address will not be published.